Narrow screen resolution Wide screen resolution Auto adjust screen size Increase font size Decrease font size Default font size blue color orange color green color

ילדים כבדי שמיעה - אינטראקציית הורה-ילד

ילדים כבדי שמיעה הדפס דואל
נכתב על ידי יואב ליבוביץ   

 

אחד לאלף תינוקות נולד חירש בישראל, כפול מכך נולדים עם ליקוי שמיעתי מסויים(nfc, אתר אינטרנט 01.05.2007). אבחנת סוג ליקוי השמיעה המסויים ממנו סובל התינוק כבד השמיעה תורם להבנת הסימפטומים אשר מופיעים אצל אותו תינוק ולסוג הטיפול הרפואי אשר ניתן לתת לו. אבחון זה נעשה לרב ע"פ שלושה קריטריונים:

הראשון מתייחס למיקום הליקוי בתוך האוזן- כאשר ההבחנה היא בין "ליקוי שמיעתי הולכתי", "ליקוי שמיעתי עצבי" ו"ליקוי שמיעתי מעורב".

ליקוי שמיעתי הולכתי מאובחן כאשר הפגיעה היא באוזן החיצונית או התיכונה והבעיה נמצאת בהולכת הקול אל עבר האוזן הפנימית והשבלול. דוגמא לכך יכולה להיות התפתחות לא תקינה של תעלות השמיעה או עצמות השמע. במקרים רבים הליקוי נגרם כתוצאה מזיהומים חוזרים ונשנים בחלקים אלה של האוזן. בד"כ ניתן לטפל בתסמונות אלה בעזרת התערבות כירורוגית או ע"י נטילת תרופות.

ליקוי שמיעתי עצבי מאובחן כאשר הבעיה נמצאת בשבלול (בו נמצאים כל קולטני הקול) או בעצב השמיעה. במצבים מסויימים, כאשר ישנו זיהום או גידול על עצב השמיעה, ניתן להתערב באמצעים רפואיים/ כירורגיים לפני שייגרם נזק תמידי. אך ברב המקרים לא ניתן לתקן ליקוי שמיעתי עצבי.

אבחנת ליקוי שמיעתי מעורב נעשית כאשר קיימת בעיה בהולכת הקול לצד בעייה נוירולוגית. ("מקום מיוחד, מאגר המידע להורים ולמשפחות של ילדים עם צרכים מיוחדים", 01.05.2007)

הקריטריון השני עוסק בזמן הופעת הליקוי ביחס להתפתחות השפה אצל התינוק. כאשר על פיו ניתן לסווג את ליקוי השמיעה כליקוי שמיעתי קדם שפתי- אם הופעת הליקוי היתה טרם התפתחות הדיבור והשפה. או כליקוי שמיעתי בתר שפתי- אם הופעת הליקוי הייתה בד"כ לאחר גיל שנתיים, כאשר התפתחות השפה והדיבור כבר החלו, במצב זה גדלים הסיכויים שהתינוק הפנים זיכרון שמיעתי ויצליח לשמור על השפה שפיתח.

הקריטריון השלישי עוסק בסיבות לאותה לקות, שלעיתים עלולות להיות לה סיבות גנטיות, כגון: מוטציות בחלבון לקונקסין, תסמונת אשר.

אך ברב המקרים סיבת הלקות אינה גנטית, ומופיעה בשלבים המאד מוקדמים של החיים; זיהומים תוך רחמיים(הרפס, אדמת, טוקסופלסמוסיס, CMV), תרופות או סמים שנצרכו בזמן ההריון על ידי האם, לידת פג, תרופות אנטיביוטיות שהתינוק לקח שהזיקו לאוזן הפנימית שלו, דלקת קרום המוח, כל אלה מגבירים את הסיכוי של התינוק לסבול מליקוי שמיעתי ("משרד הבריאות" ,אתר אינטרנט.).

בעיות שמיעתיות לרב אינן מאובחנות מייד, אלא בד"כ לאחר שההורים שמים לב להתקדמות מועטה של בנם ביכולתו לתקשר עם סביבתו. התקדמות מועטה זו באה לידי ביטוי כאשר ההורים מבחינים כי תינוקם אינו מתעורר ואינו נבהל לשמע רעש חזק ופתאומי או כאשר תינוקם כבר הגיע לגיל 4 חודשים ועדיין אינו מחפש אחר מקור רעש. לעיתים האבחון נעשה כאשר התינוק הגיע לגיל 10 חודשים והוריו מבחינים כי הוא אינו מנסה עדיין לומר "אבא", "אמא" ומפיק מעט מאד קולות. ולפעמים האבחנה נעשית בשלבים מאוחרים יותר, כאשר התינוק כבר בן שנה ולא מבין שאלות פשוטות או כאשר הוא בן שנה וחצי ועדיין בעל אוצר מילים מוגבל (nfc, אתר אינטרנט).

קיימות שיטות רפואה מתקדמות שנועדו ע"מ לצמצם את מידת הנזק הנגרם, ביניהם השתלת שבלול מלאכותי, אשר נעשה במקרים קשים של פגיעה בתאי עצב באוזן הפנימית. וברב המקרים, ניתן להלביש על האוזן מכשיר שמיעה אשר משמש להגברת הצלילים מבחוץ. אלטרנטיבות אלה אומנם משפרות את איכות חיי הילד, אך השתלת שבלול מלאכותי ומכשירי שמיעה עדיין אינם מסוגלים להגביר את כל ספקטרום התדרים הנשמע ומטופלים עדיין מתקשים להבחין בין קולות בדיבור. סיבה נוספת היא כי רעשי הסביבה מוגברים גם כן לעוצמת צליל הדיבור, מה שמקשה על השומע בהבחנה בצלילי הדיבור בנפרד מרעשי הסביבה. כמו כן מכשיר השמיעה נוטה להגביר תהודה פנימית בתוך האוזן שעלולה ליצור קושי בקליטת העיצורים. ("מקום מיוחד, מאגר המידע להורים ולמשפחות של ילדים עם צרכים מיוחדים", 01.05.2007).